הליך הגשת הבקשה ההומניטרית עצמו ארוך ויקר, וכרוך בצירוף מסמכים רבים ומפורטים, כמו גם בתשלום אגרה. עם זאת, עבור מי שאכן נתון במצב הומניטרי חריג, בקשה זו יכולה להוות פתח להארכת שהותו החוקית בישראל ולמניעת פגיעה קשה.
משרד הפנים מאפשר הגשת בקשות הומניטריות בעניינם של עובדים או אזרחים זרים המבקשים להאריך את שהותם בישראל מסיבות שונות. קיימים שני סוגים עיקריים של בקשות הומניטריות:
בקשה הומניטרית בסיעוד
1. בקשה הומניטרית בסיעוד: בקשה זו רלוונטית במקרה בו אזרח או עובד זר נדרש לטפל בבן משפחה קרוב בישראל, כמו הורה או בן/בת זוג, הסובל ממחלה קשה או ממוגבלות חמורה. הבקשה מוגשת לצורך קבלת היתר שהייה בישראל לתקופה מוגבלת על מנת לאפשר לאותו אדם לסייע ולטפל בבן המשפחה הנזקק.
כדי להגיש בקשה הומניטרית בסיעוד, יש להוכיח את הצורך האמיתי והמשמעותי בטיפול ע"י המבקש/ת. זה כולל המצאת מסמכים רפואיים המעידים על מצבו של בן המשפחה, הוכחת קרבת המשפחה, פרטים על הסיוע הספציפי הנדרש וכן התחייבות כלכלית. רשויות משרד הפנים שוקלות את חומרת המצב ובוחנות האם אכן אין אפשרות אחרת לקבלת סיוע.
בקשה הומניטרית כללית
2. בקשה הומניטרית כללית: סוג זה של בקשה מוגש במקרים בהם מתקיימים טעמים הומניטריים חריגים אחרים, המצדיקים לכאורה הארכת שהייה בישראל. למשל, זוגות שאינם נשואים שמנהלים קשר רציני, חולים הנזקקים לטיפול רפואי בישראל או ילדים העלולים להינזק מגירוש.
בכל הבקשות ההומניטריות, נבחנים המקרה לגופו והנסיבות המיוחדות המצדיקות סטייה מהכללים הרגילים. נדרש להציג ראיות ומסמכים התומכים בבקשה ומוכיחים מצוקה אמיתית. בדרך כלל, רשות ההגירה נוטה לקבל בקשות הומניטריות רק במקרים קיצוניים וחריגים ביותר.
סיכום
לסיכום, משרד הפנים מאפשר הגשת בקשות הומניטריות לשהייה מוארכת בישראל במקרים חריגים. סוגי הבקשות הן בקשות בסיעוד, לטיפול בבן משפחה נזקק, ובקשות כלליות במצבים הומניטריים אחרים. יש להציג ראיות חזקות למצוקה אמיתית. הליך ההגשה ארוך וכרוך בדרישות מסמכים ואגרה, כשאר בקשות מאושרות רק במקרים חריגים ביותר המצדיקים זאת.